<h1>העיטור אות מ' מתנה</h1>
<h2>דף ע.</h2>
גרסינן בפרק הנזקין (גיטין נ"ט.) הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין וכו' מחוי רב יהודה כבר שית לתינוקת וכבר שבע ותינוק וטעמא משום כדי חייו. וכתב רבינו האי גאון במקח וממכר בסברא דיליה שאין לו למכור אלא כדי חייו ואם יש לו ממון הרבה ינתן לו ממנו מעט לסחורה כדי שיתלמד במקח וממכר ואף על פי שאין צריך לכדי חייו. ולא בריר לן דהוה ליה למימר בכדי חייו. מתנתו מאי ואסיקנא מתנתו מתנה אחד מתנת בריא ואחד מתנת שכיב מרע אחד מתנה מרובה ואחד מתנה מועטת ואפילו מטלטלין דאבוה. ואסיקנא בפרק מציאת האשה (כתובות ע'.) בשאין שם אפטרופוס וכן הלכתא. ודוקא במטלטלי אבל במקרקעי עד שיביא שתי שערות כדאיתא בפרק מי שמת (ב"ב קנ"ה:) ולעדות עדותו עדות אמר מר זוטרא לא אמרן אלא למטלטלי אבל למקרקעי לא. אמר אמימר ומתנתו מתנה כלומר אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן ואין מקחו מקח ואין ממכרו ממכר כיון שהביא שתי שערות מתנתו מתנה אפילו במקרקעי דאבוה. ואיפסקא התם הלכתא כאמימר. ומסתברא אפילו יש שם אפטרופוס מתנתו מתנה והרי הוא כבן עשרים שמוכר בנכסי אביו אפילו במקום אפטרופוס דהא גדולה מן הנשואין אף על גב דאיכא שליש אם אמרה ינתנו לבעלי הרשות בידה להוציא מתחת ידי שליש (כתובות ס"ט:) קל וחומר מיד אפטרופוס. ואפילו גדולה מן האירוסין אי לאו דמצוה לקיים דברי המת הרשות בידה. ושמעינן מינה אפטרופוס שמנהו אבי יתומין או בית דין הרשות ביד היתומים הגדולים להוציא האפטרופסות מידו וכן הלכתא. ירושלמי (גיטין פ"ה ה"ט) אגוז וצרור נוטלן ומצניען ומביאן אחר זמן גזלו גזל גמור וזוכה לעצמו וכו' ולעולם אין גזלו מחוור עד שיביא שתי שערות וכו' כדאיתא בזכוי.
